אנטומיית השיער: חלק חיצוני, או נראה לעין, הנקרא גזע או שערה היוצאת מן העור. בעל צורה ארוכה, דקה וגלילית הנוצרת על ידי תאים חופפים, הקשורים יחדיו ומורכבים משלוש שכבות: ה-midolla: השכבה הפנימית, או ה"נפש" של השערה. היא בעלת הרכב ספוגי ונוצרת על ידי מספר תאים הממוקמים אחד ליד השני, בשורות המופרדות על ידי מרווחי אוויר. ה-cortex: השכבה השנייה המורכבת מתאים המכילים קרטין ומלנין, הפיגמנט המעניק צבע לשיער. ה-cuticle: השכבה החיצונית, הנראית לעין. מכילה שכבת תאים בצורת קשקשים מקרטין. תפקיד שכבה זו הוא לכסות ולהגן על השכבות הפנימיות. שכבת Cuticle בריאה היא בעלת קשקשים דחוסים וכתוצאה מכך השיער מבריק ורק למגע. חלק פנימי, הממוקם בחלל הנקרא זקיק שיער או זקיק pilo-sebaceous המורכב מ: השורש: חלק השערה "הטבוע" בתוך החלק העליון של הזקיק. ה"פקעת": החלק העמוק ביותר של זקיק השיער, דמוי ביצה מוגדלת. כל פעילות הנביטה, המובילה ליצירת מבנה השערה, מקורה כאן. המטריצה או הפפילה (papilla): האזור החיוני בבסיס הפקעת. למעשה, הפפילה עשירה בכלי דם המובילים לפקעת חמצן והזנה, מביאה להתרבות תאי הנביטה המפתחים קרטין. תאים אלה מקשים ומעצבים את חלקי המבנה השונים של השערה (cuticle, cortex ו-midolla). מייד מעל תאי המטריצה נמצאים המלנוציטים המייצרים מלנין, אותו פיגמנט הקובע את צבע השיער. בלוטת החלב: ממוקמת לצד הזקיקים ומייצרת חלב (sebum), חומר שמנוני המזין ומסכך את הקשקשים להענקת ברק וגמישות לשיער. החלב גם תורם ליצירת שכבה הידרו-ליפידית דקה, תחליב נוזלי בשמן המגן על פני-השטח העוריים מפגיעות חיצוניות. שריר ה-pilo-erector: גורם לשערה להיות זקופה. בריאות ויופי השיער תלויים באופן ישיר במצב תפקוד זקיקי השיער ובמערכת המיקרו-סירקולציה של שכבת הדרמיס.